1שאל לו אות על זאת. פי' על הבטחת הזרע ועל רבויו ואין כונת הרב בזה להודיענו שבקשת האות לא היתה בעד הבטחת הזרע אלא בעד הבטחת ירושת הארץ דמאי קמ"ל מקרא מלא הוא במה אדע כי אירשנה אלא ה"פ דהאי והאמין ביי' אינו רוצה לומר שהאמין בנבואתו שאיך לא יאמין בנבואתו הנביא בעצמו ולא איש אל ויכזב ומי שהאמין בנבואתו לשחוט את בנו יחידו האהוב לו איך לא יאמין בנבואתו על בשורתו הטובה אלא ה"ק שפי' והאמין בה' הוא שלא שאל אות על זה כמו ששאל על ירושת הארץ ואין לשאול למה בקש אות על ירושת הארץ ולא על בשורת הזרע כי י"ל שעתה שכבר נעשו לו נסים רבים שהציל את לוט בן אחיו והוציאו מעבדות לחירות עם כל רכושו והרג כל אותם המלכים ונוצל מן הרעב והציל את אשתו מתוך בית פרעה התנין הגדול פחד שמא קבל שכרו ולא יזכה בירושת הארץ שהבטיחו קודם הנסים הללו ועתה לא הבטיחו בירושת הארץ אלא ספור דברים עוברים בעלמא אני ה' אשר הוצאתיך מאז מאור כשדים על דעת לתת לך את הארץ הזאת לרשתה אבל על הבטחת הבנים ורבויי' שהבטיחו עתה אחר כל הנסים שנעשו לו לא נשאר לו שום ספק בהבטחתו זאת ולפיכך לא בקש ממנו אות אבל מה שהשיב הרמב"ן ז"ל שהבטחת הבנים שאינה תלויה בדעת אחרת האמין בה ולא בקש ממנו אות אבל על הבטחת ירושת הארץ שהיא תלויה בדעת אחרת כי שמא ישובו הכנעניים בתשובה שלימה ולא תקיא אותם הארץ כי יתקיים בם מאמר רגע אדבר על גוי ועל ממלכה לנתוש ולנתוץ ולהרוס ושב הגוי ההוא מרעתו ונחמתי על הרעה פחד שמא ישובו הכנעניים בתשובה שלימה ונחם ה' על רעתם ולא תקיא הארץ אותם ולא יזכה בה אברהם וזרעו אחריו או מה שאמר שהצדיקים לא יאמינו בעצמם בחטאם בשגגה כמו שארז"ל בב"ר ויירא יעקב מאד וייצר לו מכאן שאין הבטחה לצדיקים בעולם הזה איננה תשובה כי למה לא חשש בראשונה כשהבטיחו על ירושת הארץ שמא ישובו הכנעניים ולמה לא האמין עתה בעצמו והאמין בראשונה כשנאמר לו לזרעך אתן את הארץ ופעם אחרת כי את כל הארץ אשר אתה רואה וגו' ולא בקש אות על זה:2הב"ה חשבה לו צדקה וזכות על האמונה שהאמין בו פי' מלת ויחשבה שבה אל השם ומלת לו שבה אל אברם לא מלת ויחשבה שבה אל אברם ומלת לו שבה אל השם כי כנוי ויחשבה אינו שב רק אל האמונה הנכללת במלת והאמין לא אל ההבטחה הבלתי נזכרת גם אין טעם לומר שאברהם חשב הבטחת הזרע לצדקה ולא הבטחת ירושת הארץ ומפני שאין מלת צדקה נופלת רק מהגדול אל הקטן כי הגדול הוא אשר מדרכו לעשות חסד ומשפט וצדקה למי שהוא קטן ממנו ולא ההפך העתיק פירוש הצדקה מעניינה ואמר צדקה וזכות כי הזכו' נופל מהקטן אל הגדול ממנו: והרמב"ן ז"ל טען ואמר איני מבין מה הזכות הזאת כי למה לא יאמין באלוה אמן והוא הנביא בעצמו ולא איש אל ויכזב ומי שהאמין לשחוט בנו היחיד האהוב ושאר הנסיונות איך לא יאמין בבשורה טובה: ונ"ל שאינה טענה כי כבר פירש והאמין בה' שלא שאל לו אות על זאת כמו ששאל על ירושת הארץ וחשב זה לאברהם לזכות על שלא בקש ממנו אות כמו שבקש על ירושת הארץ ומה שכתב הרב על האמונה שהאמין בו פירושו שהאמין ולא בקש ממנו אות וסמך על פירושו דלעיל והרמב"ן ז"ל לא השגיח בדברי הרב וחשב שהזכות שלו הוא מפני שהאמין בו וטען מה שטען:3באי זה זכות יתקיימו. בב"ר כדר' חייא בר חנינא דאמר לאו כקורא תגר ופי' כי אירשנה שאירשנה והמקרא מסורס כאלו אמר אדע במה שאירשנה שפי' אדע באי זה דבר אוכל שאירשנה אבל איני יודע איך יתיישב לפי זה והאמין בה' ויחשבה לו צדקה כי תפול הקושיא דלעיל שאיך לא יאמין בנבואתו הוא בעצמו ונר' שגם רש"י עצמו נתעורר בזה ופירש תחלה ויחשבה לו צדקה הב"ה חשבה לזכות על האמונה שהאמין בו ואח"כ חזר ואמר ד"א במה אדע והיה לו לפרש תחלה ד"א במה אדע סמוך למאמר אבל על ירושת הארץ שאל לו אות ואמר לו במה אדע כדי להודיע החלוק שבין הפי' הראשון לפי' האחרון של במה אדע ואחר כך לפרש ויחשבה לו צדקה על האמונה שהאמין בו אלא מפני שפי' והאמין בה' שהאמין בו ולא בקש ממנו אות אינו צודק רק לפי הפירוש של במה אדע שבקש ממנו אות לפיכך הסמיך אחריו מיד הפי' של ויחשבה לו צדקה הב"ה חשבה לזכות על האמונה שהאמין בו ולא בקש ממנו אות ואח"כ פיר' ד"א במה אדע כו' וצריך לפי זה לפרש על והאמין בה' פירוש אחר ואפשר לומר והאמין בה' שיזכה בהבטחת הזרע ולא נשאר' בו מבוכ' אבל בהבטחת ירושת הארץ נשארה בו מבוכה באי זה זכות יתקיימו בה:
